גרפולוג משפטי אשר מוזמן כעד מומחה לחקירה נגדית בבית המשפט, נשאל ונחקר על חוות דעתו הגרפולוגית שנרשמה ונכתבה בידו. כאשר עד מומחה נכנס לאולם בית המשפט הוא בד"כ לא מכיר את עורך הדין שמנחה את החקירה הנגדית ולכן השאלות שלו לעיתים מאוד מלחיצות וכמעט ואין שייכות בין חוות הדעת הגרפולוגית לבין השאלות שעורך הדין שואל. לעיתים שואל עורך הדין שאלות מעברו המקצועי של הגרפולוג המומחה והנ"ל לא תמיד זוכר את התשובה. המטרה העיקרית של עורך הדין החוקר היא, להראות ולהציג לבית המשפט שאין בסיס או ראיה לחוות הדעת של הגרפולוג ונקודה זאת יוצרת חוסר אמינות לגרפולוג, דבר המשנה את הסתכלות השופט עד כמה מקצוען הגרפולוג בתחומו. מטרת עורך הדין החוקר היא, להראות את הצד המקצועי של הגרפולוג המומחה באמצעות שאלות שבד"כ לא קשורות באופן ישיר לחוות הדעת ולהוכיח לבית המשפט שקיים חוסר דיוק או חוסר אמינות מצד העד הנחקר (כמו בהצגה או בסרט) השופט/ת נעזרים בתשובות של העד המומחה ומסיקים את המסקנות וההתרשמות ממנו. משיכת זמן החקירה מאוד חשובה מצד עורך הדין החוקר, משום שהוא רוצה להראות לאורך זמן ממושך שישנם כשלים רבים בחוות הדעת של הגרפולוג. הוא מנסה להראות לשופט/ת את הראיות שחור על גבי לבן על מנת שיוצר חוסר אמון מלא בעדותו של העד המומחה. ישנם לא מעט פעמים שעורך הדין החוקר שואל שאלות פוגעניות, מעליבות או לא רלוונטיות לחקירה עצמה. הצד שמנגד (בד"כ עו"ד) צריך להתנגד בפני השופט/ת והם מחליטים האם זו שאלה מתאימה, פוגענית, מעליבה ועוד. העד המומחה צריך לענות תשובות קצרות ומקצועיות ומצד שני לגרום לשופט/ת שיקשיב לו.. בקיצור, צריך להיות מאוד יצירתי ולחשוב כיצד התשובה שיענה העד המומחה לא תפיל אותו מבחינה מקצועית בדרך הבאה: · לדבר בצורה רגשית אך עניינת · לתקוף את הטיעון שמנגד ולסתור אותו מבחינה מקצועית · להקטין את היתרונות שבהם תומך עורך הדין החוקר חשוב מאוד שהעד המומחה יכין מראש משפט מחץ עליו יחזור לאורך כל החקירה (רצוי שתהיה טענה עם בסיס יציב שקשה מאוד לסתור אותה). לסיכום, החקירה הנגדית היא חלק מתהליך בית המשפט וכפי שצינתי, מלאכת החוקר היא לבלבל את הנחקר ולהראות שהוא לא יציב או אמין בתשובות שלו. בד"כ החוקר ישאל שאלות מודרכות, לדוגמא, הוא ישאל שאלה או יציב עובדה נכונה, אולם יראה ויוכיח שבחוות הדעת של הגרפולוג המומחה הדבר אינו נמצא כפי שטען. הסיבה המרכזית היא להלחיץ את העד המומחה ולגרום לו בזמן קצר להילחץ או לעשות כמה שיותר טעויות בתשובה ולכן העד המומחה יכול להאט את הקצב ולומר שהוא לא הבין את השאלה והוא מבקש שיסבירו לו למה התכוון החוקר בשאלתו. (כך ניתן להרוויח זמן בחקירה). נשאלת שאלה מדוע עד מומחה לא יכול לעלות עובדות ולדבר עליהם. העניין הוא שהעד הנחקר תמיד נמצא בעמדה של נחיתות לאורך כל החקירה. כאשר העד המומחה מהסס בדבריו זה הזמן שבו החוקר יכול לשנות טקטיקה, לחזור לאחור ולנסות לתת לעד לספר ולהוציא עוד מידע רלוונטי להמשך החקירה ולכן אי אפשר לצפות או לדעת מה הכין החוקר ולאיזה כיוון הוא מושך את הנחקר. כאשר עד מומחה מוזמן לבית משפט הוא משחק בתפקיד "אורח" ולכן צריך להתנהג עם "המארחים" בהתאם. ההזמנה עצמה נועדה לברר או להסביר את חוות הדעת בצורה מקצועית. בד"כ הצד שמנגד רוצה להוכיח לבית המשפט שאין בסיס או משקל לחוות הדעת הגרפולוגית שהוגשה לבית המשפט. פעמים רבות יכול החוקר להשתמש בדברים שהזכיר העד כ"עובדות", ליפות אותם או להכין מהם מטעמים על מנת להוכיח לבית המשפט שהעד לא יודע על מה הוא מדבר, או להוכיח את חוסר המקצועיות שלו. מבחינה משפטית הכול מותר ע"פ החוק, אך השאלה שנשאלת היא, כיצד החוקר פועל והכוונה היא באיזו טקטיקה הוא פועל.. חשוב לציין שבית המשפט מקפיד על מספר כללים בסיסים: · לא לבזבז זמן יקר של בית המשפט · לא להטעות את העד בעובדות שקריות אולם בפועל המטרה של החוקר היא לשדר שליטה ועליונות ולכן הוא פועל בשיטה הבאה: · חקירה קצרה ועניינית (ללא בזבוז זמן) · מדבר בשפה פשוטה ומובנת ללא תיאורים, על מנת להוכיח לבית המשפט את אי אמינות העד (כביכול שהוא לא דובר אמת). · שואל שאלות שהוא בטוח כיצד העד יענה וכך הוא מוביל את חקירה. · ממתין בסבלנות עד סיום תשובתו של העד ולא עובר במהירות לשאלה הבאה עד שהדברים מובנים גם לבית המשפט. הכוונה היא לא להתווכח או לריב עם העד בזמן החקירה, מצד אחד להיות נודניק אך לעשות זאת בסבלנות ובנועם למול בית המשפט. החוקר מחליט מתי לזרוק את הפצצה! במידה והעד ענה תשובה מאוד נחרצת וחד משמעית, החוקר חוזר על השאלה בזווית אחרת כך שיכול להיווצר מצב שהחוקר נועץ לעצמו סכין בגב ע"י השאלות שלו עצמו. בד"כ הסיכומים בבית המשפט יעשו לא בפני העד. חשוב לציין שעבור עדות זו בבית המשפט, הגרפולוג המשפטי ידרוש תשלום נוסף. הגרפולוג המומחה צריך להתכונן ולהיערך על מנת לענות על כל שאלה שקשורה בחוות הדעת. לעיתים עובר זמן רב בין הכנת חוות הדעת לזמן העדות (עד שנתיים בערך) ועליו לקרוא ולחזור על חוות הדעת. ישנה עדיפות לשיחה מקדימה באופן יזום עם עורך הדין שהזמין את חוות הדעת על מנת לתאם עמדות ושלא יהיה סתירות בין מה שהעד טוען לבין מזמין חוות הדעת. |